רס"ן נפתלי יהב שוסטק ז"ל

נפתלי יהב
לחדר נרות בן 36 בנפלו
בן רבקה-לאה ויצחק
נולד בחדרה
בי"ב באדר תש"ז, 4/3/1947
התגורר בחיפה
שרת בחיל המודיעין, חטיבת הצנחנים
יחידה: פיקוד צפון, פיקוד צפון
נפל בפעילות מבצעית
בח' בטבת תשמ"ג, 23/12/1982
במלחמת שלום הגליל
מקום נפילה: קמד-א-לוז
באזור לבנון
מקום קבורה: חיפה

קורות חיים

בן רבקה לאה ויצחק, נולד ביום י"ב באדר תש"ז (4.3.1947) בחדרה. מגיל שבע אמצה וגדלה אותו כאם, רבקה. נפתלי הצטרף לתנועת "השומר הצעיר", ובה התגבשה דמותו. הוא התבלט בצניעותו הרבה. החומרנות אף פעם לא דיברה אל ליבו. את עתותיו הוא הקדיש לטבע ולנוף הארץ, הרבה לטייל במרחבי הארץ והיה בן מסור להוריו. עם התבגרותו הוא הצטרף לפנימייה הצבאית בחיפה. למרות המשמעת הקפדנית שנדרשה ממנו שם, לא הסכים לוותר נפתלי על חברותו ב"שומר הצעיר" ולא נעדר מאף פעולה, על אף הדרך הארוכה ועומס הלימודים.

נפתלי היה מקובל מאוד בחברה, ותמיד תרם לה בדרכו המיוחדת. את כל הקשיים הוא קיבל בהומור המיוחד לו. כשסיים את לימודיו הצטרף נפתלי יחד עם חבריו לגרעין "רגב", שקשר את עתידו עם קיבוץ שובל. במהלך שירותו הצבאי, הוא הקפיד לשמור על קשר הדוק עם הגרעין והקיבוץ. כשסיים את שירותו הצבאי, קשר את עתידו בקיבוץ. גם כשיצא ללמוד באוניברסיטה, בפקולטה לגיאולוגיה, התמחה נפתלי בתחומים שהיה יכול ליישם בחייו בקיבוץ. הוא למד בסיוע משפחתו, מכיוון שלא רצה ללמוד על חשבון הקיבוץ ולהיות חייב לו, ולפיכך אף עזב את הקיבוץ.

לאחר גמר לימודיו, החליט נפתלי שהדבר החשוב ביותר לעשות הוא להצטרף לצבא הקבע. הוא עבר קורס קצינים, הגיע לדרגת רב-סרן והצטרף למודיעין. שיא מאווייו היה להיות קצין מודיעין של חטיבת צנחנים. הוא זכה לכך פעמיים: פעם בשרתו בקבע, ופעם במילואים. מעיד עליו יאיר המח"ט: "נפתלי היה איש ניגודים. רשלנות חיצונית כמעט כעיקרון, מול שלמות ודייקנות בכל הקשור למילוי תפקידו. בעל עקרונות חסר פשרות, עם עצמו ועם תפקידו. הייתה בו נכונות בלתי רגילה להקדיש את כל זמנו ומרצו למשימה שהוטלה עליו".

נפתלי נטל חלק פעיל בהקמת המושב הראשון בבקעת הירדן - פצאל. הודות לו ולחבריו הפך המושב פצאל לגן פורח ומוביל בקרב יישובי הירדן.

נפתלי שילב את פעילותו הצבאית עם עבודה ברפת, ובנוסף לכך החל ללמוד לתואר שני. הוא לא ידע מנוחה.

נפתלי השתתף במלחמת שלום הגליל בצורה פעילה, לאחריה הקדיש מחצית שנה כמעט לשירות מילואים.

ביום 21.12.1982, בצאתו לסיור מפקדים בגיזרה המזרחית בלבנון, עלה הג'יפ שבו נסע על מוקש ונפתלי נפצע קשה. יומיים נאבק עם המוות וביום ח' בטבת תשמ"ג (23.12.1982) נפטר. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה.

בדרכו האחרונה ליוו אותו חבריו בקיבוץ, קציני צה"ל בכירים, חברים לנשק ובוגרי הפנימייה הצבאית בחיפה. וכך ספדו לו: "את חייך, נפתלי, איננו יכולים למדוד במושגי הכלל. אתה היית היוצא מן הכלל. ליווינו אותך בדרך חייך שהייתה צבא, קיבוץ, ושוב צבא ושוב קיבוץ. ידענו שיחד עם מסירותך המלאה והמוחלטת לצה"ל לא ראית בו דרך חיים. רצית בית בשובל, אך שוב קראו לך לצבא".