סגן רם רמי סידון ז"ל

קורות חיים

רם (רמי) סידון, בן שושנה ומשה נולד ביום כ"ה באלול תשי"ב (15.09.1952) בקיבוץ שובל.



ילדותו עברה עליו בקיבוץ. היה ילד פעלתן ומלא מרץ, אך עדין וצנוע, טוב לב ונכון לעזור לזולתו. בזכות תכונות אלה היה אהוב על הכול – על המבוגרים ועל הצעירים כאחד. רמי למד בבית הספר היסודי בשובל ובבית הספר התיכון האזורי "מבואות הנגב". חלק את זמנו הפנוי בין פעילותו כמדריך בתנועת הנוער "השומר הצעיר" לבין קבוצות השחייה והכדורעף ושל המועצה האזורית "בני שמעון", שהיה אחד מכוכביהן. כל זאת עשה ביסודיות ובדייקנות.



אהבה נוספת שהקדיש לה שעות ארוכות הייתה עבודתו בגינות הנוי של הקיבוץ. גם לאחר גיוסו, בחופשותיו הקצרות והמעטות מהצבא היה ממהר אל גינות הנוי ומבלה שם בעבודה – עודר, שותל, משקה ומטפח כל פרח.



יפה-תואר היה ובעל גוף חסון ואתלטי ומנעוריו אהב טיולים ומסעות. אהב לסייר בארץ ולהתענג על נופיה והיה ממארגני הטיולים המעניינים ביותר.

כשם שהיה יפה גוף כך היה גם יפה נפש, ואוהב יופי. יותר מכול אהב את אמנות הציור והפיסול שהתבטאה בלימוד ובהתעמקות תאורטיים וביצירה בפועל. נהג לשבת שעות ארוכות לצייר, לפסל ולגלף בעץ.



רמי אהב מאד את הקיבוץ ואת אורח החיים בו, והתכוון לחזור אליו ולהקים בו את ביתו לאחר שחרורו מהשירות.

רמי התגייס לצה"ל בתחילת נובמבר 1970 והתנדב ליחידה מובחרת של חיל הרגלים. עבר קורס סיירים, קורס צניחה וקורס מכי"ם-חי"ר בהצטיינות. גם את קורס קציני החי"ר סיים בהצטיינות. בחוות הדעת שכתבו עליו מפקדיו תיארוהו כחייל מצטיין, בעל העזה וכושר ביצוע מעולים, שאינו נרתע ממשימות קשות. קצין מעולה, סבלני ונוח מאד בעבודה, בעל מרץ, יזמה וכושר פיקוד מצוינים. כל מפקדיו וחבריו אהבו אותו והעריכוהו בזכות צניעותו, טוב-לבו והיותו חבר מסור בלב ובנפש. אחד המפקדים אף ציין, שראוי לצה"ל לטפחו, כי ברבות הימים הוא עשוי להיות מבכירי מפקדיו. משהתקרב מועד סיומה של תקופת שירות החובה שלו התנדב לשירות-קבע, למרות שלא ראה את המשך דרכו ואת עתידו בצה"ל. הוא היה אמור להתחיל את שירות הקבע בנובמבר 1973 אך לא כך היה. בתשעה באוקטובר 1973, בקרב הקשה והמר, בניסיון לפרוץ את הדרך למעוז "בודפשט" נפצע רמי והועבר לבית-החולים בילינסון. כעבור תשעה ימים, ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973) מת מפצעיו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקיבוץ שובל. השאיר אחריו הורים, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן.



במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד יחידתו: "...רמי נפגע בעת פעולה אשר בצעה פלוגתו לחילוץ ושחרור מעוז נצור. שעה שמפעיל המקלע נפגע החליפו רמי ללא היסוס, מתוך הכרה בסכנה שבאותה פעולה ומתוך הכרה בחיוניות הפעלת המקלע, כדי לסייע לשאר חבריו וחייליו... רמי היה צנוע ושקט אולם הוכיח את היותו חייל מצטיין, בעל הבנה וכושר ביצוע מעולים. מעולם לא חסך מעצמו מאמץ, ביודעו כי אותו מאמץ עשוי לעזור ולהועיל לחבריו ולפקודיו. הלב מסרב להאמין, שאכן רמי כבר איננו. לנו, כחבריו ליחידה, נדמה כאילו עודו בינינו, שקט, בטוח, מחייך, מעודד... יוצא לסיור ומתדרך. לכם, הורים, אין ניחומים. אנו, חבריו של רמי, יכולים רק להבטיח שנעשה את כל שביכולתנו כדי להיות ראויים לזכרו!"