טוראי גדעון רוזנברג ז"ל

קורות חיים

בן זלמן ובלה . נולד ב-7.2.1923 בדנציג. בבית ההורים ספגו גדעון ושתי אחיותיו, חינוך ציוני מקטנותם. נתיתם מאמו ב-1936. בא עם אביו לארץ בשנת 1937 והתחנך ב"חברת ילדים" בקרית ענבים. סיבות משפחתיות אילצוהו להגר אחרי זמן קצר לדרום אפריקה. גמר בית-ספר תיכון ביוהנסבורג והיה פעיל בקן "השומר הצעיר" שבעיר. כל שנותיו בנכר שאף לחזור לארץ והתכונן לכך על ידי לימוד מקצוע המסגרות.

ב-1945 חזר ארצה והלך להכשרה ביחד עם קבוצת חברים. סיים הכשרתו בקיבוץ משמר העמק והצטרף לקיבוץ "אילת" אשר בנתניה. גרעין הכשרה זה עלה להתישבות בשובל אשר בנגב. שם עסק בעניני בטחון. הוא התחבב על כל אדם, שעימו בא במגע וקנה לו חברים ברחבי הנגב, בו היה מסייר על טנדר מדי יום ביומו.

עם פרוץ מלחמת השחרור צורף ל"חיות הנגב" ועבר קורס חובשים. אחרי סיום הקורס צורף לגדוד "הפורצים" בחטיבת הראל כחובש פלוגתי והשתתף בקרבות על דרך ירושלים. ראה את המלחמה כהכרח שאין להימלט ממנו אם כי בעצמו היה איש השלום במלוא מובן המילה. כשדיברו על הנופלים - והיו רבים כאלה, היה תמיד מציין בהכרה מליאה, שגם לו זה עלול לקרות.

נפצע בקרב על בית-מחסיר בשעה שהגיש עזרה לחבר פצוע ב-12.5.1948. כשנשמעה הצעקה: "חובש!", קם ממקומו, תפס את האלונקה ורץ לעבר המ"כ הפצוע. נשמעו עוד יריות, גדעון התקרב לעבר הפצוע ונשכב, רץ ונשכב, להתגונן מפני היריות. ברגע שהיה לידו, נשמעה עוד ירייה וגדעון צנח. פונה לקרית ענבים. שכב מחוסר הכרה, בקרית ענבים בבית החולים הקטן ולידו רופא צמוד, ואחר כך העבירו אותו לבית חולים "הדסה" בירושלים. ב-16 במאי 1948 מת מפצעיו, יומיים אחרי הכרזת המדינה.

נקבר בסנהדריה בירושלים ב-18.5.1948. ביום ט"ז במרחשון תשי"ב (15.11.1951) הועבר להר הרצל בירושלים.