יוסף קינדמן ז"ל

קורות חיים

בן לאה ושמעון. נולד בו' בסיוון תרפ"ז (6.6.1927) באאכן שבגרמניה. כשהיה בן שבע עלתה המשפחה לארץ-ישראל והתיישבה בתל-אביב. שם סיים בית-ספר יסודי ואחר-כך יצא לעבודה כדי לסייע בפרנסת המשפחה. בשעות היום עבד כמכונאי ובשעות הערב המשיך בלימודיו. שאר זמנו הקדיש לפעולות בשבט הצופים על-שם דיזנגוף ובארגון ה"הגנה". בשנת 1945 יצא להכשרת הצופים והיה בגרעין המייסד של קבוצת חצרים. כעבור שנה הצטרף לפלמ"ח ושירת בקיבוץ גניגר.

היה צעיר חייכן וישר-דרך, מסור לפלמ"ח ולרעיון שילוב העבודה וההגנה הגלום בו, פעיל בחברה שעמה נמנה ובדיונים על מהותה ודרכה. כנים וחודרים היו דבריו בשעת ברור חברתי מעמיק. מבקר היה את החברה, אך גם את עצמו. לא פעם היו דמעות נקשרות בעיניו כשפגע באחד החברים - אם גם בשוגג. באמונה התגייס יוסף למרות היותו רחוק ברוחו משקשוק כלי נשק. הוא ראה בכך מזיגה אורגאנית של חיי עבודה והגנה, של פועל חקלאי המוכן לעמוד בשער, להגן על פרי עמל כפיו ונכון לקחת חלק במאבק האכזרי בו נתון עמו.

אור לי"ח בסיון תש"ו (16/17.6.1946) נערך מבצע "ליל הגשרים", שבמסגרתו יצאו יחידות פלמ"ח לפוצץ אחד-עשר גשרי כבישים ומסילות ברזל בשמונה מקומות בארץ, על מנת לנתקה מן הארצות השכנות. יוסף יצא עם יחידת פלמ"ח לפוצץ שני גשרים, גשר הרכבת וגשר הכביש, שנטו על נחל אכזיב. היחידה נתקלה באש שירו נוטרי הגשרים, וארבעה-עשר לוחמים נהרגו: שלושה-עשר מתוכם, ויוסף ביניהם, נהרגו כשהאש פגעה בחומר הנפץ שנשאו אתם וגשר הרכבת נהרס על הלוחמים שתפסו מחסה בין עמודיו. הוא הובא למנוחת עולמים בקבר אחים בבית העלמין שבחוף הכרמל. הניח הורים ואחות.

לפני צאתו לתפקיד בא להיפרד מן החברים, שלא כרגיל- אולי ניבא לו ליבו דבר.

בשנת תשכ"ח (1968) הועברו עצמותיהם של י"ג חללי הפעולה לקבר שנכרה בלב האנדרטה שהוקמה לזכרם במקום נפילתם.

שמו הונצח ב"ספר הפלמ"ח".