בן אליעזר ודורה. נולד ביום ד' באלול תרצ"ג 26.8.1933 בבודפשט, בירת הונגריה. אחרי סיימו את לימודי ארבע כיתות של בית-ספר תיכון שם, למד בבית-ספר חקלאי. את אהבתו וקרבתו לטבע רכש בעודו ילד קטן בהיות בית-המשפחה לרגלי הרים ובקרבת נהר. עוד עם כניסתו לכיתה א' הרגיש הילד ביהדותו, בהיות רוב רובם של חבריו לספסל הלימודים מבני הגרמנים ומן האספסוף המושפע על-ידי הנאציזם העולה. עמידת יחיד מול רבים פיתחה בו את כוחו הגופני ואף העמיקה את הכרתו הלאומית. שנת 1944, היא שנת השואה ליהודי הונגריה, עברה על הילד בבית מכרים נוצרים שנתנו מחסה למשפחה. עם בוא הצבא הסובייטי המשחרר מצא הנער את דרכו לתנועה הציונית, בשנת 1946 הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" ואף חי בבית-התנועה ובמשק ההכשרה שלה. בשנת 1949, כשחוסלו כל הפעולות הציונית בהונגריה, הגיע גם צבי לארץ. תחילה היה בנגבה ולאח-מכן בחברת הנוער בחצור. כאן החל לעבוד בענף הפלחה ואף גילה חיבה וחוש למכונאות. כתום שנות החינוך ב"עליית הנוער" התגייס יחד עם חברתו לנח"ל - ביולי 1951. קיבוץ דביר, שאליו השתייך, הוקם מייד לאחר סיום תקופת האימון הבסיסי וצבי נבחר כמפקד האזור. יחד עם תפקיד זה של טיפול בענייני ההגנה של ישוב בודד סמוך לגבול עוין עבד בענף הפלחה. בשנת 1953. נשלח לקורס קצינים אשר סיים בהצלחה. בשתי שנות-חייו האחרונות התמסר לפעילות בקרב השכנים הבדווים, כי בתור שומר-שדות עשה את מרבית שעות עבודתו במחיצתם. למעלה משנתיים פעל כמוכתר. בעצם הימים בהם עמד לסיים את כהונתו המקשר בין הקיבוץ לבין השכנים הערביים הכריעו המוות, ביום כ"ז בניסן תשט"ז 8.4.1956, בשעת מילוי תפקידו, נפל בפעולת ביעור קני-הפדאיון בסביבות קיבוצו. הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות שבקיבוץ. הניח אשה וילד. במלאת שנה לנפלו הוציאו חבריו בקיבוץ דפים לזכרו.