טוראי ישראל "זלה" נלקן ז"ל

לך תכתוב על זלה
לך תכתוב על זלה, לך תכתוב עליו
לו ניתן לגולל את האבן ולדבר אליו,
לגעת קלות בכתפו באשמורת תיכונה
וללחוש:"זלה, חופרים "סליק", מחר תרביץ שינה".

מנומש, גבוה, חובש כובע אוסטראל,
ישראל נלקן שמו, בפינו היה זלה.
חייכן, קצת ביישן, מה עוד נוכל לומר?
מלים תמיד מחוירות מול זלה'אים כאלה.

שחמטאי מעולה. במתמטיקה גאון.
רפתן, בעל מקצוע. ב"נוקטה" רושם "יומן".
"יקה", בן רופא ירושלמי, דייקן כמו שעון,
כל מילה בסלע, כל מילה לענין.
זלה. ג'ינג'י קראנו לו, כינוי של חיבה.
צריך יד? כתף? קרא לזלה, הוא תיכף בא.
נפל בט"ז אייר. השנה היא שנת תש"ח.
שורה אחת רשומה לזכרו ב"ספר הפלמ"ח".

רץ זלה, גבוה, חובש כובע אוסטראל.
עגלה אחת ברחה, נקלעה בין הגדרות.
זלה! הזהר! חכה, זלה! מוקשי הנעל!
איפה נמצאת המפה? נוטפות אגלי זיעה, קרות.

אלוהים! אלוהים! למה?!!! למה דוקא הוא?
עלטה כבדה כזאת בזרוח עוד חמה.
ענן עפר עולה, פניך כה חוורו.
משאית עם גג ברזנט שועטת לרחמה.

ישראל נלקן שמו, אנחנו קראנוהו זלה.
שורה בספר פלמ"ח. נפל בט"ו באייר.
תלמיד כדורי מצטיין, חקלאי מעולה.
זלה, גבוה, חיור, שב לביתו בדרך עפר.

יהושע צפריר,
משמר הנגב, אייר תשל"ט

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח