דניאל ביטון ז"ל

קורות חיים

דניאל, בן ישעיהו ורחל, נולד בשנת תש"י, (1950), במרוקו. אח למוריס, מרים ומרגלית. הוא עלה לארץ בשנת 1954, בהיותו ילד כבן ארבע.

משבגר, דניאל נישא והיה אב לשלושה: רחל, מיכה ואלון. היה אדם צנוע ושקט, שאהב מאוד לשהות בבית במחיצת בני משפחתו. בשעות הפנאי שלו אהב לצפות במשדרי ספורט בטלוויזיה ובעיקר במשחקי כדורגל. הוא גם שיחק כדורגל עם חברים, ונהג ללכת איתם לצפות במשחקים.

דניאל עבד במחסן של מלון הילטון במשך 15 שנה. לאחר מכן עבד במיני עבודות מזדמנות, עד שנקלט במחלקת הגנים של עיריית ירושלים בשנת 1990. הוא היה שבע רצון ומסופק מאוד מעבודתו בעירייה.

ביום ראשון ה' באדר תשנ"ו, (25.02.1996), בשעה רבע לשבע בבוקר, פוצץ מחבל מתאבד מטען נפץ גדול בתוך אוטובוס קו 18 (מצומת פת לתחנה המרכזית), שעבר ברחוב יפו פינת רחוב שרי ישראל בירושלים. נפגעו כל נוסעי האוטובוס, נוסעי אוטובוס נוסף, נוסעי מכוניות והולכי רגל. 24 בני אדם, כולל 9 חיילים, נרצחו במקום. שניים נפצעו קשה ונפטרו לאחר כמה ימים ועוד עשרות נפצעו. דניאל, שהיה בדרכו לעבודתו, נהרג באוטובוס.

דניאל היה בן 46 במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול, ירושלים. בהלווייתו ספד לו ראש העיר ירושלים, שאמר: "בעבודתך העדינה קישטת את ירושלים. העיר הייתה יפה ונקיה במהלך שש השנים האחרונות בעזרתך".