סמ"ר חזי יחזקאל לוצקי ז"ל

מכתב הביתה, מלכיה, 1962, סמוך לשחרור
שלום לכם יקירי,
אחי אחותי והורי,
תודה לכם על המכתב
והריני עונה פה עליו.
אל תדאגו, נו, די כבר לבכות
הפסיקו לשלוח אלי חבילות
יש לי הכל, כל מה שנחוץ
אני מאושר, אני בקיבוץ.
כן, כבר אין לי קדחת
החודש יש תור למקלחת
הרגל איננה כואבת יותר
גם הגב משתפר,
יש לי אוהל פנטסטי,
שולחן וכיסא כבר הכנסתי
ויש לי ארגז עם כל מה שנחוץ
יקירכם החלוץ.
שלום לכם יקירי,
אחי אחותי והורי,
תודה לכם על המכתב
והריני עונה פה עליו.
רע מצבי, נו, מה לעשות,
קשה בה לחיות בארץ הזאת.
הסבל פה רב, אתם לפחות
אנא שלחו לי יותר חבילות
כן, עוד הרגל כואבת
האולקוס גורם לצרבת,
וגם מצבה של אשתי רע מאוד
היא זוללת תרופות.
הבית כבר לא אלגנטי
האוטו איננו סימפטי,
כולם פה פושטים את העור
ובכלל, יקירכם האומלל.

נ.ב.
אל תשכחו
קצת יותר חבילות לי שילחו.