סמ"ר חזי יחזקאל לוצקי ז"ל

דברים שאמר טקסס בערב זיכרון לחזי
את חזי היכרתי בכדורי, גוף מרובע וחיוך של ילד, הכרות שטחית. יותר מאוחר היינו יחד בוועד הכיתה. כאן התגלה חזי מבפנים, נלחם על צדק אבסולוטי. היו לנו הרבה הסכמות, אבל אני הייתי הציניקן וחזי האוטופיסט, חולם על חברה מתוקנת וחושב ברצינות שניתן להגשים. בסוף כיתה א' היה ויכוח קשה עם כל הכיתה. התנגדנו למכות עם הבית'ניקים וכל הכיתה היתה בעד, רוב הכיתה היתה בעד. זה היה תענוג לעמוד אתו באותו צד, אפילו נגד כולם. נקודת הראות הצדיקה באמת שלו היתה הזווית הנוספת לציניות המפוכחת שלי. אך משהוחט, היה חזי הלוחם בפועל הגדול מכולנו. אפילו שידע שמלחמת דון קישוט הוא לוחם.
יותר מאוחר פעלנו יחד במסע הסברה מטעם כדורי והאגף לחינוך חקלאי כדי למשוך תלמידים לכדורי. חזי היה שוטף את הנוער באהבה לבית ספר, למקום ולכדורי. ההישג העיקרי היו הבנות שנסחפו באהבה אליו. יצא לי גם באותה תקופה להישאר ללון אצל חזי בבית. הייתי המום מהקרבה והפשטות של היחסים והאהבה בינו להוריו. אני, קיבוצניק יבש שגדל בבית ילדים, למדתי אז את הלקח. למדתי מה יכול חום להקרין לכל הכיוונים. וחזי לכל אורך הכרותנו היה גורם לי להשתאות מיכולתו להקרין חום וקרבה.
ישבתי עם חזי בתקופות שונות להכין מסיבות. היינו כותבים פזמונים יחד. שוב הילד התמים. לא מקבל בשום אופן את הסרקזם הציני שלי. תמיד הופך אותו בחרוזיו למשהו תמים, קצת ביקורת אוהבת. ולא אכפת לו אם לשם כך החרוזים קצת גמלוניים - צימרמניים, כפי ששפר מכנה זאת.
בשנת הלימודים האחרונה בכדורי היו בחירות בארץ. החלטנו, המפא"יניקים הצעירים, שאנחנו לא מצביעים לראשונה בחיינו מבלי לשמוע את כל הדעות. נסעתי עם חזי בכל הארץ לשמוע נאומי בחירות של כולם. חזי היה אומר כל הזמן - זה שגדלתי בדעה מסוימת לא אומר כלום. אני רוצה שבגין ישכנע אותי למה לא להצביע בעדו. בגין דרך אגב הצליח בכך.
בכדורי יש ליג'ר שמעבירים דברים, שזה מסורת של כל המחזורים. וחזי החליט שהוא עושה ליג'ר של החדר שלו. כל מה שחשוב בחדר - כתוב. בחרוזים. לא בדיוק בחרוזים. בכל אופן היו לו כמה שירים שהוא צוחק עם עוזי מאירי, שאם הוא מצחצח נעליים לפנות ערב אז יש לו פגישה עם אסד. הגדרות של חזי.
הם היו עושים הגרלות על כביסה. מי הולך עם הכביסה למכבסה. והיו עושים רולטה - מי שמפסיד הולך עם כל הכביסה. גידי היה מפחד. היו לו כמה שירים על גידי השפן הקטן. הבעיה שעוזי מאירי התחיל לצאת עם פינקה. חזי לא אהב את זה, לא אהב אותה. בכל החדר היו מלא ציורים של ירח - ככה הוא ראה אותה, עגולה. היה מחביא לו בין הבגדים, מדביק על הדלת. היתה עם חזי עוד בעיה - איך מעירים אותו בבוקר. היה רפתן, והשומר דופק על הדלת, כל החדר מתעורר - חזי לא. בארבע בבוקר - איך מעירים את חזי? יושבים לו על הבטן, סותמים לו את האף, מחכים שלוש דקות, אם יש מזל הוא מתעורר.
אלו קצת פרטים מההכרות שלי עם חזי וכולה רצופה בבדיחות, הצחוק שמתקשה לפרוץ ונשמע כגרגורים. יכולת להנות מכל דבר ולשאוב את הטוב, או לפחות את המצחיק, גם מאלה שלא אהב.