דהן דוד
בנם בכורם של חיים ועליזה, האב מראשוני המתיישבים במושב ברוש - הוא פעל ועשה הרבה לטובת היישוב בכל השטחים - כבן שנתיים היה דוד בעליית הוריו ארצה - נולד ביום רביעי ט"ז סיון תשי"א (20.06.1951) במחוז דמנאת-מרוקו - וכאשר סיים את לימודיו בבית הספר היסודי חב"ד במושב ברוש - נשלח לבית הבפר התיכון המקצועי בכפר חב"ד - שם למד במקצוע המסגרות שנתיים - תחילה היה הרושם שאין המקצוע הזה אהוד - במיוחד עליו - כי הוא היה רוחש חיבה יתירה מקטנותו למכונאות - אהב לפרק ולהרכיב ולבדוק את קרבי המנועים ולדעת מה מקומם ומה מטרתם - עוד בגיל צעיר אהב את המקצוע הזה - פעם כשההורים לא נמצאו בבית, ניסה לעשות מאופניים אופנוע - פירק את המנוע של המרסס גם מוטורי והרכיבו לאופניים והצליח - חיבתו זו דחפתו בכל עת ובכל שעה למקום בו היו מתקנים כלים ומכוניות - וככה עזב את כפר חב"ד את מקצוע המסגרות ודבק במכונאות - נשלח אל בית הספר "אבן העזר" במכונאות - המוסד הזה היה לו ביתו השני - שמה רכש את ידיעתו, את כשרונותיו ואת יכולתו במכונאות - גוייס לצה"ל ב- 7.5.1969 ובחר לו להמשיך במקצועו בצה"ל - מן המעולים היה במקצוע שבו בחר - המקצוע אשר אהב סלה הוא אשר שם קץ לחייו ב- 19.10.1971 אי שם בסיני במילוי תפקידו בצה"ל - לא הספיק לגמור את שירות החובה שלו - היה בן נאמן לוריו ואח מסור לאחיו ולאחיותיו ועשה הכל כדי לשפר את המצב בבית - היה שקט ונוח מטבעו היה טוב לב - ונכון לעזור לזולת - היה אהוב ומקובל על כל מפקדיו וחבריו - חברותו - כשרונותיו - תכונתו - ומסירותו לתפקידו צויינו על ידי מפקד היחידה במכתב התנחומים ששיגר להוריו אחרי נפלו - הובא למנוחת עולמים במושב ברוש - ב- 20.10.1971 - קבורתו זו גרמה לזעזועים טרגיים נוספים - האם אושפזה בביה"ח בבאר שבע לפני נפלו - והיתה בחודש השביעי להריונה - נכחה בקבורתו בלויית רופא ואחות - במצב דרמטי זה התעלפה פעמיים בבית העלמין - החזירו אותה בעל כרחה לביה"ח - ובאותו היום המר והנמהר הפילה בן - וככה שיכלה שני בנים ביום אחד - את המאורע הטרגי הזה לא סרה חיתתו מעל המשפחה עד היום.