"מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי" (ירמיה - ח' - כ"ג).
משפחת דהן הנכבדה - עטופה אבל ויגון על מות בנה היקר והאהוב - דוד ז"ל - עזב את התבל ואיננו כי לקח אותו אלוקים - נפלה עטרת ראשה אוי מה היה לה - הכוכב שהיה מאיר את עולמה שקע ונעלם - ושושנה פנה - אנה יבוקש נוחם לציריה - המשפחה ספגה מהלומה כה פתאומית, כה חזקה וכל כך מוחצת, אשר שיתקה בבת אחת את תכנית הבנין של עולם חדש - עולם מלא עדינות נפש ואצילות רוח - עולם שיכול היה להיות בעל תוכן רב לעצמו ולאחרים - ומן העולם החדש על עולם המוות והאובדן - אל החושך ואל הדממה - אל ההעדר ואל הקבר - היום הגורלי בא בוער כתנור וקלקל את התוכנית ואת המחשבה - הפריד בין הדבקים - בין האוהבים ובין הנאהב - אהוב היה המנוח הזה - כולו מלא אהבה - שלהבתיה - תוכו רצוף אהבה - אהבה למשפחתו ולציבור כולו - אישיות שרוח הבריות נוחה הימנה - הציבור כולו רואה את עצמו כחלק בלתי נפרד מהמשפחה המורחבת שלו - ולכן כאב המשפחה - אבל המשפחה ואת הצער היומיומי נשא הציבור עם המשפחה בדומיה ובגאווה על חיים תוססים שנגדעו - ויש מה להצטער ולהתאבל על אובדן בחור יקר זה - עדין הנפש ויקר הרוח - מאז קפל פתיל חייו מוסיפה דמותו הנאצלת, המלבלבת והרעננה לרחף נגד עינינו - והלב כואב - דואב - צורב על הסתלקותו הפתאומית בשנותיו המוקדמות - ארשת פניו שהפיקה חמימות ואהבה לזולת עודה לפנינו - ודמותו המחוננת בסגולות משובחות לבן נאמן ומסור אשר ידע להסביר פנים לכל אחד ואחד חרותה על לוח לבנו - יהי זכרו ברוך - נשמתו הזכה והטהורה תהיה צרורה בצרור החיים - שמו ינצח לעד בספר הזכרונות לחללי צה"ל - בהמשכת המעשים הטובים והמבורכים של המשפחה ינוחמו - ולא יוסיפו לדאבה עוד - ואל שדי - שאמר לעולמי די - יאמר לצרותינו די - וינחמנו בביאת משיחנו אמן.