טוראי אוריאל אורי רימון ז"ל

אחי היקר,

רכון ראש, בדומיה וברטט, עומד אנכי
היום ליד קברך הרענן, היום בו מלאה שנה תמימה
מיום הלקחך מאתנו. בדמי חייך הצעירים נקטפת
מעמנו, ובזאת אף נגדעה מאתנו נפש צעירה; קסומה
ונאצלה כנשמתך אתה.

כן, היום נעלה כולנו את זכר הבן, המה ואיש הצבא אשר מסר את חייו על במת המערכה.

כן כ' אביבים הייתה, וטרם חיית את חייך וטעמת טעמם מהו. אהוב היית על כל מכריך, קרוביך, מוריך וידידיך, וכבר בצעירותך נכרו בן
שאיפותיך הרבות לעתיד, ללמוד ולהשתלם ולתפוס
את עמדתך בחיי האומה והעם. רבות שוחחנו עמך
ובקשנוך לסיים את חוק למודיך בטכניון, אך אתה
סרבת, כי ידעת את חובתך המוטלת עליך, ויצאת למלאה. גאה חיית בכנפי הצנחן אשר לך, אך חששת לצמדם לדש בגדך בבואך לחופשה, וזאת שמא ידעו
ההורים וידאגו לגורלך.

והנה, עם סיום מערכת סיני, הגעתנו הידיעה המרה אשר הכתה בנו כגל אכזר ושברה את
לבותינו. ומכל אותה תקופת זוהר נעימה, תקופה
של 20 שנה, לא נותר לנו, אלא מוכרת אחת; החיוך הרחב והנעים אשר אמיד העליה על שפתותיך.

לא נשכחך אורי היקר. תהיה נשמתך
טבועה בלבנו עדי עד.

תהא נשמתך מנוחה בין קדושי חללי האומה.
אחיך - יעקב