טוראי אוריאל אורי רימון ז"ל

לזכר חברי היקר אורי ז"ל
בבית הספר ובתנועת "הצופים" קשרנו קשרי חברות הדדיים. היית שקט וצנוע, אך מי שהכיר אותך מקרוב ידע להעריך אותך כחבר טוב, נאמן ומסור בלב ונפש. יחד התגייסנו לצבא ואת דרכנו המשכנו באותה הכתה בכל שלבי הטירונות. יחד יצאנו למסעות ולסדרות ובתנאים קשים לא סרו הצחוק והעליזות מפינו כי סיסמתנו היתה: בחצרים, יחד עבדנו במסגריה והתמסרנו לעבודה בלי להתחשב היתה: "העקר מורל". כך עברנו בסיס טירונות. בתקופת ההכשרה היינו בחצרים, יחד עבדנו במסגריה והתמסרנו לעבודה בלי להתחשב בשעות העמל, בערבים נהגנו לנצל את השעות הפנויות במשחק שח ולימודים.לאחר 4 חודשי הכשרה יצאנו להיאחזות בארותיים במשך 6 חודשיים. המשכנו חיינו בצה"ל במקום זה. רוב שעות היממה בלינו בשמירות ובמארבים תוך מחשבות ותכניות על עתיד החיים לאחר השרות. כשיצאנו לאמון המתקדם הופרדנו לזמן קצר. לאחר מאמצם מצדינו חזרנו שוב להיות באותה כתה. בסיום קורס הצניחה ירדה חלק הפלוגה לסיני ולאחר צניחת הלילה נודע לי על האסון.מהרתי להגיע לבית החולים במקום נתבשרתי מפי האח וההורים השכולים "בשורת איוב" שלא אוסיף לראות פני חברי אורי היקר. אורי, תמיד היית שקט ושלו ומוכן לעזור בכל עת. חבר טוב, ומסור היית לי, לא אשכח אותך אורי.חברך יובל בן דב.