לאט מתיבשת הזיעה, והחול נדבק לעורך, והאת הבולט מתוך החול העמוס על האוטו - נצב כתורן המכמל אוטו מלא. מבריק גופך השחום והשמש מלטפת והנך נהנה מעמל כפיך; - בעבודתך זו מה מאושר היית, אברהם.
*
שנואים היו עליך מדי הנוטרים, כאש בערה שנאתך לאותו אנגלי שהריצך מסביב למגרש האימונים. פיו מלא קללה ופניו מביעים בוז - ואתה ידעת גם ידעת להתגבר על רגשותיך וללמוד מאותו אנגלי הכל - ללמוד ולחכות לאותו יום בו תוכל להבקיע לעמך דרך לגאולה ולהסיר את גדר התיל סביב לארצך ואת אור הזרקורים שלו שהטילו אימה ופחד על הימים בלילות.
*
בלילות הפכת מנוטר לאיש הגנה, והדרך הובילה אל החוף ליד כפר ויתקין שהיתה מלאה צללי אנשים מתאמנים. ובבוא ספינה עם עולים נצולי התופת - מקומך לא נעדר.
*
הגיע הזמן והסרת מעליך את המדים, כי נוכחת לדעת שרבות הדרכים למלחמת השחרור - והדרך הקיבוצית אחת מהן.
כך עבדת והקדשת את כוחותיך לגאולת האדמה, וכך הרגשת את לחץ הצנורות על זרועותיך. בשמחה נשאתים, כי ידעת מים הם יביאו - ומים הגיעו והמגדל עומד איתן - מצבת זכרון לחייך שבאבם נפסקו.
*
נרצחת ודמך האדים את אדמת מכורתך חדר לחול ונעלם, מתת וידך אוחזת בנצרת הרימון; בקרב נפלת ופיך מלא חול רווי כאב ועל שפתיך חיוך.
על פרשת הדרכים נפלת - כי באותו לילה הדפנו את התקפת המצרים ובמחיר מותך ומותם של עשרות אחרים הגענו לנצחון.
אברהם! בזכותך אנו חיים והמגדל איתן ומהצנורות זורמים מים אל האדמה, והקמה מרשרשת ברוח.
נפלת אברהם, אך לא לשוא, לא לשוא היה מותך.
צבי
מתוך חוברת זכרון "שובל", קבוץ השומר הצעיר, תש"ט
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.