ובא היום...
ובא היום והוא לא ככל הימים, ועלתה שמש גדולה ומאירה באור שבעת הימים. ופתחה האדמה את פיה - לפלוט ולא לבלוע, לפלוט את אשר הטמינה.
ופלטה האדמה בהר גדודי נוער בריאים וצוהלים זקופי קומה ומלאי גאון - אלה ילדי ישראל שנפלו על כיבוש ההר.
ועלו נערים ונערות מן הגלים ומן הכבישים, מיפו ומחיפה, מהגליל והשרון, יהודה והנגב, מבתי הכלא ומסמטאות ירושלים העתיקה ומכל אי-שם, שם לחמו ועליהם הקריבו את חייהם הצעירים - וקמו והיו לחיל גדול מאוד, צעיר ורענן כולו אומר שירה.
וכתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למחרשות, ופלחו בהם לא אויבים - כי אם שדות.
ופצחה האדמה את פיה בשירה אדירה - "הנה גואלי באים" והגיעה השירה לאזני הורים שכולים - "הנה בני חוזרים" ובאזני יתומים תשמע "הנה הורי באים".
וגברה השירה ושמע כל יצור את אשר יאבה לבבו: על צדק ויושר, על רעות ואחוה, על פריון ותגובה, על שובע ואושר.
כך תנוחם האדמה, וינחמו אבות על בנים ויתומים על אבותיהם, ופסו מן הארץ יגון ואנחה.
ובא היום והוא לא ככל הימים, ועלתה שמש גדולה ומאירה באור שבעת הימים.
אהרון אמיתי
אבא של אברהם אמיתי ז"ל
מתוך חוברת זכרון "שובל", קבוץ השומר הצעיר, תש"ט
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.