"בדעותיו הפוליטיות בכל עניין של השקפת עולם - היה ששון קיצוני ביותר. קיצוני בשמאלניות, קיצוני במלחמתו למען יתר שיתוף ושוויון וקיצוני בדרישותיו לטוהר מידות ולאמת. אבל הנה הניגוד הגדול: למרות אישיותו הקיצונית, תכונה שבדרך כלל איננה אהודה על מרבית האנשים, היה ששון אהוד על הכל. אישיותו הנלבבת היתה ממש "כופה" אהדה מצד כל הסובבים אותו. גם המתנגדים לרעיונותיו אהבו אותו. האיש הגדול הזה היה מסוגל בוודאי לעקור עצים ולשבר סלעים. אבל שתל דונמים של דשא ומאות שתילי פרחים וטיפחם באהבה..."