סג"מ דן דני גביש ז"ל

הקדמה לחוברת שהוצאה ביום השלושים
הגשם הכה בעוז על דפנותיו המשורינות של האוטובוס. לפתע הותקף האוטובוס, ונאלצנו לחכות כשעתיים עד שהגיעה תגבורת מן הפלמ"ח.
מסביב היה הכל עוין קר וזר. דומה שהגשם מוחה על העוול, אך החיים ממאנים להכנע.
דני נולד עם פרוץ מלחמת השחרור. בן לדור אשר נשם אויר קרבות ונפץ מלחמות.
בעמיר חי עד הקמת הנקודה, משם עברו הוריו לבית-קמה, משקו שכה אהב. למד בשובל ולאחר מכן במוסד החינוכי בנגבה. שנות לימודיו האחרונות במוסד מבואות-הנגב היו. שם כמו בעמיר, נמנה על הכתה הראשונה של המוסד.
דני היה ילד עירני מאוד וקשור אל סביבתו. חביב ואהוד על הבריות במשק ובכל מוצאותיו. התעניין רבות בספורט ועסק בכדורעף, שבו הצטיין בקבוצת בני-שמעון, כן שלח ידו בשחיה. תחביביו היו חשמל, רדיו וכן צילום.
את חוויותיו מן הצבא לא נהג לחלוק, אפילו לא עם הוריו. אולם חוויות יחידות במינן, היה מציין ומספר בבית. אחת מן המסעירות היתה ניווט קשה וארוך טווח. 40 ק"מ בגשם שוטף. או סיפור אודות מ"מ שוויתר על עונש כל שהוא בתנאי שחייליו יטבלו ערומים בים ביום גשום וקר.
דני מסור היה לכל הקרוב לו. הקשר שלו עם ההורים היה מיוחד במינו. בכל עת שהיה שוהה בבית, וזאת דוקא לעיתים רחוקות, היה יושב ומשוחח על דא ועל הא. את החיים תפש בציניות, בפשטות נוקבת פיתח גישה צינית וביקורתית לבעיות עולם שונות. מן הבסיס נהג להתקשר כמעט מדי יום ביומו לביתו. כאשר עבד במטעי המשק, התקשר אל הענף ועשה חייל בעבודה. כשבא לחופש מן הצבא פשט מדיו והיה מהלך בחצרות המשק ומבואותיו, והיה סופג אל קרבו את אוירו המיוחד.