לא. רב שלום!
ודאי תתפלא על מכתבי זה, אחרי שזמן כה רב לא התכתבנו ולא התראינו. אך מה שהניע אותי לכתוב - התענינותי בבית-קשת.
יש לי רצון עז להתקרב למפעלכם ולהכירו יותר מקרוב והייתי מאוד רוצה לקשור אתכם קשרים במדה שזה אפשרי.
כידוע לך, נמצא אני בגינוסר כבר למעלה משנתיים. ולא מצאתי בה את מה שאני רוצה למצוא - חברה ברוחי ומתאימה לי. גנוסר עצמה אמנם קבוצה יפה, חברה בריאה וצעירה ברוחה, אך לי היתה חסרה כל הזמן "התנועה" או יותר נכון לא התנועה אלא חברי התנועה שחייתי אתם עוד בהיותי בה. את החסרון הזה הרגשתי ואני מרגיש כל הזמן.
מצד שני אני שומע שנתקבצו ובאו אליכם כל החברה מכל כנפות הארץ ואז מתעורר גם אצלי רצון עז לבוא אליכם, אך אין לי העוז לעשות את הצעד הזה ואני כבר נזהר מכל זעזוע נוסף.
אקצר הפעם. מה אומר ומה אדבר, הייתי רוצה שתכתוב לי במקצת על הנעשה אצלכם. על ההרגשה הפרטית והכללית.
שלח לי את החומר היוצא, אם יוצא בכלל, והכנס אותי יותר "לעומק הבעיה" שלכם. אני מצדי אשתדל לבקרכם בקרוב, ואז בהמשך הימים, - הזמן יעשה את שלו ואני אעשה את שלי. והכל על מקומו יבוא בשלום.
כדי שהדברים לא יתפרשו אחרת אני רוצה להדגיש, שעדיין לא החלטתי כלום, מפני שבאמת קשה לי להחליט. כמו כן שמעתי שמגבילים אתכם במספר ויש קשיים בקליטת אנשים חדשים, כך שתהיה עוד "תקופת מעבר" מסוימת, עד שיתפתחו הדברים. אני רוצה מאוד א. שתרתום אותי לעניניכם.
מסור שלום לר. וכל שאר מכרי הסמויים מהזכרון.
שלום ואחולים לשנה החדשה
פוזה
ספטמבר 1944
מתוך "מול התבור"
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח