אלבום תמונות
היום הראשון בו פגשתי את זהר היה גם יומו הראשון במדים - עם הגיעו לטירונות במתקן אדם.
זהר, כמו חבריו הטירונים הצעירים, לא ידע למה לצפות ואיך להתמודד עם המצב החדש - המשמעת הנוקשה, עמידה בזמנים לחוצים, מיני קשיים פיזיים וכמובן המפקדים... כבר מהרגע הראשון מילא זהר את המשימות המוטלות עליו בצורה הטובה ביותר וכמובן כל מעשיו היו מלווים בהערות ציניות מתוחכמות הכל-כך אופייניות לזהר.
זהר הטירון הצעיר - לימים ידוע בכינויו "זוהרקה הש"ץ" (כינו שצמח ולא ממש ברור איך...) תמיד תרם רבות ובשמחה, והתבלט הן בחריפות שכלו והן בבגרותו, תכונות שבלטו אצל זהר למן הרגע הראשון ולימים, הפכו את זהר (או ליתר דיוק את הבעות פניו והערותיו המתוחכמות) למעין "יועץ ראשי" (שלא בידיעתו) בבעיות יומיומיות ביני ובין החיילים.
לכל אורך תקופת השרות המשותפת שלנו, הרגשתי קרוב לזהר מעבר למקובל בין חייל למפקד.
וגם לאחר שנפרדו דרכינו בצבא המשכתי לעקוב אחר זהר באימון, בלבנון...
הפעם האחרונה בה ראיתי את זהר, הייתה כאשר הייתי אזרח.
זהר שתף אותי בחוויותיו בלבנון ובאימון - הרגשתי שהוא גאה מאד בתפקידו.
כמובן שעם סיום שיחתנו, ביקשתי מזהר שישמור על עצמו - מעין ברכה אוטומטית צפויה ונדושה.
זהר כמובן, ענה לי בציניות האופיינית...
פגישה זו נערכה באזכה לחבר מהיחידה שנפל באסון המסוקים.
זהר,
באישיותך, בהתנהגותך ובחכמתך השארת חותם שיישאר לנצח!
עמי בלבי תמיד - עידו דור