טוראי גדעון רוזנברג ז"ל

מעלה החמישה, 10.4.1948
שלום רב לך רותי!
רק היום יש לי אפשרות וזמן לכתוב אליך. בשבוע שעבר חיינו בקצב כזה, שלא היה זמן איתו אפילו לחשוב על כתיבה, וגם כרגע אין עוד בטחון אם ואיך המכתב יגיע. בכל אופן אני מרגיש שאני מוכרח להראות לפחות סימן חיים.
... עוד לפני שבוע ישבתי בנתניה והייתי כבר בדרך אליך, אבל לא תמיד יש אפשרות לפעול לפי הרצון. נחמד היה להגיע הנה ולהפגש עם חברים שלא ראיתי אותם הרבה זמן, ובכלל בקרית ענבים אני הרי כמעט בבית.
רותי, איך את מרגישה. אני מקווה שהוקל לך ושאין את קשורה כל כך למיטתך. כבר שלושה שבועות שלא שמעתי ממך וכבר משתוקק אני להיות על ידך.
קשה להגיד מתי שתהיה לי האפשרות להגיע, ועל כן תכתבי ל"מעלה החמישה ליד ירושלים".
תסלחי לי שאינני ממשיך, אני מוכרח לנוח, יש לי מחסור של שעות רבות בשינה.
רותי! רק לא לדאוג, בקרוב נתראה ונשוחח על הכל, תהי בריאה והכל טוב,
שלך גדעון

קרית ענבים, 21.4.1948
... בשבת הסתכלתי על שיירת המכוניות שעברה ירושלימה. הרגשה טובה לראות שיירה כה ארוכה ללא סוף כמעט, ואפילו רוכב אופנוע לא חסר בינהם.
אתמול סבלנו מכה המחזירה אותנו כמה צעדים אחורנית.
כן רותי, כעליות בטבע - עולים ויורדים; כן גם בחיים - כל הודעה מעודדת ובשורה רעה בצידה, זה חוק עולם ואין לפי שעה לאל ידנו לשנותו.
קשה לקלוט את כל הנעשה, הקצב מהיר מדי, האסונות כל כך רבים, וקשה להתרגל אליהם - מאידך גיסא הספקנו הרבה בזמן האחרון, אבל, לפנינו עוד הרבה להתגבר. הפעולות בתקופה זו יכריעו ויקבעו את מצב הארץ ועתידה; שביתת נשק בלי עליה והתישבות לא נקבל בשום אופן.
אשב כפי הנראה "סדר" אחד בסביבת ירושלים. כל פסח היינו גומרים ב"בשנה הבאה בירושלים" וכך יהיה.
כל טוב וחג שמח ולשנה הבאה "אי שם" ביחד.
שלך גדעון

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח