שלושה באו אלינו ואברהם ביניהם; שניים עזבו לאחר זמן קצר כי קשתה עליהם העבודה, אך אברהם נשאר.
יליד אמריקה עלה עם הוריו ארצה, קיבל את ראשית חינוכו בתל-אביב וסיים בכפר-סבא. בשעותיו הפנויות עזר לאביו; מזמן המלחמה יצא הצו ואברהם התגיס לנוטרות. השתחרר ובא אלינו.
אברהם נכנס בקלות לחיי עבודה וקיבוץ, לעבוד היה רגיל ודבר זה לא גרם לו קשיים. הוא היה בין הראשונים שעברו לשובל, לבנות את נקודת התישבותנו בנגב ובהנחת קו המים.
כוחו לא היה בדברים אלא במעשים, מעשיו חדרו עמוק לישותו של הקיבוץ. לאן שתפנה, תמצא את עקבות מעשיו; במטעים, בגן ירק, בחורשת האקליפטוסים ולא רק במשק שלנו בלבד - בכל רחבי הנגב: קו המים, בתי הבטחון בנקודות החדשות, בכל אתר ואתר השאיר את תביעת אצבעותיו.
שני תפקידים לנו - עבודה והגנה. להקים מולדת עליה, ומשנקרא אברהם למלא את החלק השני - לחזור ולתפוס ברובה - להגן על הקים בפני כנופיות ופולשים ערביים - היה בין הראשונים שהלכו.
ושוב כדרכו מאז - בשקט ובלי דיבורים מיותרים, ומילא את תפקידו בנאמנות.
קשה להתרגל למחשבה שאברהם איננו, קשה לתפוס שלא נשב אתו על יד השולחן, שלא נראה אותו יותר במעגל ושלא נצא יחד לעבודה. אבד אברהם ואיננו, אך מפעלו קיים ועומד והוא משגשג ופורח, ואנו נמשיך לטפחו.
זכרונו צרור בצרור החיים.
קבקי
מתוך חוברת זכרון "שובל", קבוץ השומר הצעיר, תש"ט
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.