סג"מ דן דני גביש ז"ל

ממכתביו
25.11.67
לכולם שלום!
כמו במכתב הראשון החדשה העיקרית היא, שהשבוע נגמר והימים חולפים כמו הגשם שיורד, ואני מפנה מבטי לאחד מקירות האוהל ומוצא את הטבלה אשר מורה את 41 הימים שנותרו.
השבוע גמרנו סידרה של שבוע שהייה בשדה. ירדו גשמים אפילו בנגב הדרומי, דבר שאינו רגיל ואני מקווה שגם השנה תהיה גשומה והכל יהיה ירוק.
סיפרתי קצת עלי ואני מקווה שגם מכם אקבל מכתב אשר יבשר טובות. קיבלתי את שתי החבילות של השבוע וגם שני מכתבים. אתם צריכים לדעת שאת מכתבי אני כותב בשבת, וביום הראשון הוא נשלח ואליכם הוא מגיע בסוף השבוע.
ניר! קטע זה מוקדש לך, הייתי מוכן שתקח עט ביד ותוסיף מפרי עטך, ותוכיח שעוד לא איבדת את כושר האילתור שלך ותספר בכלל איך הלימודים, האם נמאס? (אני מבין שהיית רוצה כבר חופש).
מסרו ד"ש לחבר'ה (סבא וסבתא) ותזכירו להם שאני עומד להגיע בסוף השבוע ושיקחו זאת בחשבון.
מסיים את המכתב ומקווה להגיע, ועד אז שלום ולהתראות בקרוב.
דני


16.12.67
לכולם שלום!
השמש זורחת והשמחה פורחת ובכל זאת עוד לא נגמר הכל. נשארו עוד 19 יום וזה כבר מתחיל להראות די מעט, אולם לקראת הסוף נראה שהכל נעצר. אני כותב לכם הרבה מאוד על סיום הקורס ומקווה שאתם עוקבים בדיוק כמוני.
מה נשמע בבית? האם ירדו גשמים? לפני שבוע עברתי ליד הבית והשדות נראו ירוקים, נקווה שהגשם ימשיך באותו קצב. מקווה שקיבלתם את מכתבי מאמצע השבוע ובו הוסבר לכם את אשר היה בשבוע הקודם.
ניר! צריך לזכור קצת גם אותך, ולכתוב לך. איך אתה מרגיש אחרי משחקי הכדורעף? ומה הרגשתך על המגרש? אני מקווה שבשטח הספורטיבי אין בעיות. אני גם הייתי רוצה לשמוע ממך קצת על לימודיך ואתה יכול לכתוב לי מה אתם לומדים, וזאת מכיוון שמענין אותי להזכר בימים הטובים שעוד הייתי צעיר.
אני כותב את המכתב בזמן שמיעת תוכנית בידור, וקשה להתרכז בשני דברים, ולכן אם יש שגיאות או משפטים לא ברורים, אתכם הסליחה. ומלבד זה אני צריך לכתוב עוד כמה מכתבים שמצריכים יותר תשומת-לב, ולכן מחכה לסיום התוכנית, ורק אז אתחיל במשימה שהוטלה עלי על-ידי "המין החלש"...
שלכם
דני


23.1.68
לכולם שלום!
כפי שהבטחתי הרי שאיני מפסיק בשרשרת המכתבים מהדרום הרחוק. מה אומר לכם, לא ידעתי שבחורף כמו השנה אפשר לעשות חיים במקום כל כך יפה כמו אילת. השמש מחממת ואנשים מלובשים קייצית ומתרחצים בים, כאילו אין כלום שיפריע להם, ואינם יודעים שבירושלים יורד שלג. אותו הדבר חל כמובן גם עלי, ואני מוכרח לציין שאין הבדל גדול בין קיץ לחורף.
אנחנו חיים לרוב בשעות הקטנות של הלילה, זה מתבטא בכמה השגים, הולכים למועדוני לילה...
כך זה אצלנו, מגיעים אמנים רבים מכל אילת וסביבתה בכדי להנעים לנו את הערב וכל זאת מתחיל בחצות. תיארתי את חיי ההוללות שלנו ושל תושבי אילת ואני חושב ששום דבר אינו מדאיג אותנו ואנו חיים עם מיטב הנוער.
נחזור לחיים השיגרתיים שלנו. הרי שלגביהם אין שינוי והכל הולך בסדר גמור. כתבתי לכם שאני מדריך את הטירונים החדשים, ומרגיש שהבטחון גובר, ומקווה שאוכל לעמוד בעול המשימה שהוטלה עלי, בכבוד. בקשר לקורס שאתם כל-כך סקרניים, הרי שאיני יודע דבר ונוכל לדעת רק בעוד שלושה חודשים כשהקורס יתקרב להתחלתו ויוחלט את מי לשלוח.
מסיים את המכתב, ותמסרו ד"ש חם לכולם.
שלכם דני


4.9.68
להורי שלום וברכה!
קיבלתי את מכתבכם מה-2.9.68 עם תוצאות השחיה. ואם אני זוכר טוב את השיאים של ניר, הרי שהוא שיפר רק ב-100 מ' וב-200 מ' פרפר. חבל שהמכתב היה כה קצר, כי קיוויתי לשמוע יותר על התחרות, אם כי קראתי את כל התוצאות בעיתון.
אני מקווה שכבר קיבלתם את מכתבי הראשון, ואם הוא הגיע באיחור הרי זה מתוך כך שצריך למצוא מישהו שיסיע את המכתב לבאר-שבע, לא כל יום מוצאים אדם כזה.
אנו מרגישים טוב. הצלחתיח להיות בטקס העליה של האחזות "צופר". לשמחתנו הגענו בדיוק לכיבוד ולא היתה בעיה של זמן שצריך לחכות לגמר הנאומים. פגשתי שם כמה חברים שאני מכיר וגם את "משה" (הדוד של אסתר קליין).
ב-11.9 אנו עולים ליחידה ומתכוננים להישאר שם שבוע ולאחר מכן מה-20.9 עד ה-25.9 - חופשה. אני חושב שזה יצא בראש-השנה.
הייתי רוצה לשמוע מה נגמר עם המחנך של ניר. ואיך יצא מזה ורדי? חבל שהמכתב היה קצר, שום סיפור לא היה גמור, דוקא חיכיתי למכתב מלא.
ניר! מילים אלו מיועדות לך. שלא תחשוב שאתה אדם כל כך חשוב וכולם חושבים עליך. אולם קצת משעמם לי והחלטתי להאריך את המכתב, סתם סיפורים לא יענינו אותך ומצד שני אני רוצה להחזיר לך מחווה של רצון טוב ולתת לך תשובה מלאה על מה שכבר ידוע לך...
כעת בקיצור ולענין. מקווה אני ששנת הלימודים תחל וגם אתה תתחיל (להתעורר) ותהיה לאחד התלמידים הבולטים והמעורים בחיי המוסד והכיתה. תבין שאתה עושה את זה למענך, ובכדי שתרגיש אתה שכל זה למענך. בסיום, מקווה שתקח את הדברים הכתובים ברצינות ותהיה לך שנה ברוכה.
שלום ולהתראות
דני


9.10.68
לגבישים שלום רב!
את התירוץ אניח לראש המכתב, אם כי איני בטוח כל-כך שיש מה לתרץ. אבל איני מתכוון להאריך במכתב משתי סיבות: האחת, אני כותב אחרי חצות. אני מביט בשעון והשעה היא 02.15 לפנות בוקר. זה נראה לי כבר הרבה. לא זה שאני עייף במיוחד, אלא אני עומד להתחיל בהצגה הראשונה. לפני שיעלה הבוקר, צריכים לגמור להסריט ואתם בטח מבינים!...
קיבלתי את החבילה וכמובן היא מילאה את המשימה ואפשר לאמר כי היה טוב. שמחתי גם לשמוע על ניר כי שיפר את הישגיו במשחה החתירה ואת יחסו אל הוריו. אני מקווה שזה יהיה פיוס בפעם האחרונה. בקשר לחופשה הקרובה הרי שתוך שבועיים אגיע לשבוע הביתה.
מסיים ומקווה שתרבו יותר במכתבים כי החסרון מורגש.
להתראות במכתב הבא
שלכם
דני


26.10.68
ללגבישים רב שלומות!
אני מתחיל תקופה חדשה בשרותי הצבאי שצריכה להמשך זמן רב ולמען לגמור את התקופה בהצלחה צריך לאמץ את כל הגוף בהתחלה.
התנאים הכלליים ובמיוחד המגורים הם טובים, ומורגש שזהו מקום שנבנה כולו על-ידי צה"ל. זוהי באמת עיר קטנה שכולם גרים ביחד. הסיפורים בעל-פה הם תמיד יותר מוצלחים.
גשם ראשון פקד אותנו בשישי, שבת ואני מבין לפי ההקדמה שתהיה שנה ברוכה בגשמים. לנו כמובן יהיה יותר קשה להתאמן בחורף, אולם אנו לא הראשונים. איני יודע כעת מתי אנו יוצאים לחופשה, אולם הערכה היא בעוד כשלושה שבועות.
אני כותב בצהרים ואיני יודע אם התחרות התקיימה בבית ואם הגשמים לא שיבשו את התוכנית. מקווה שאם היתה תחרות, הוכיחו החבר'ה את יכולתם אפילו בסיום העונה.
מסיים ומקווה לקבל תשובה מתוקה.
שלכם דני


1.2.69
לגבישים רב שלומות!

תתפלאו לקבל את מכתבי במקום הטלפון הרגיל. לומר את האמת הרי ששיחה ישירה היא יותר טובה, כי הרי אין צורך לכתוב כלום והכל הוא יותר חדש, אולם, לצערי, הורידו את הטלפון. איני יודע אם הוא יוחזר או שהורד לגמרי. זאת נראה בהמשך.
בשבוע הבא אהיה בחיפה אצל הגבישים. מכיוון שאיני יכול להודיע להם, אני מבקש שתטלפנו לשם ותגידו להם, שביום שישי אחרי-הצהרים אהיה אצלם.
השלג, שזכינו לראותו ולהרגישו זאת הפעם הראשונה מקרוב, היה ממש נפלא, ובכדי לערוך חימום לרגלים, הורדנו את כל הבגדים החמים וערכנו ריצה ברחובות הבירה. אפשר לומר שהאנשים הסתכלו עלינו בגאווה, ואולי התחילו לחשוב גם כן על ריצה. העיקר, בסיום נכנסנו לבית-קפה ושתינו קפה חם. כמובן על חשבון תייר אמריקאי שלקח אותנו תחת חסותו.
טוב, אז לסיום תוכלו להוסיף לשלוח גם אתם מכתב ו...חבילה.
מסיים בהמון ד"ש ובתקווה להתראות בעוד שבועיים.
דני.