במשך כל חודשי המצור (עד למבצע 'לוט', בסוף נובמבר 48), התקיים קשר אווירי בין סדום למרכז הארץ. המטוסים הביאו מדי יום אספקה וציוד (לרבות תחמושת ודלק) והחזירו חולים, פצועים, ילדים ואוכלוסיה בלתי לוחמת. כמו-כן ביצעו המטוסים טיסות-סיור שבאמצעותם אספו מידע מודיעיני לקראת מבצע 'לוט'.
באחת הטיסות ארע אסון: ב- 17.7.48, קצת אחרי חצות, המריא בדרכו חזרה מטוס שהביא כ- 700 ק"ג אספקה, ושבעה נוסעים. כעבור זמן נאלץ לבצע נחיתת-אונס בחולות נבי-רובין ליד פלמחים. שניים מן הנוסעים רצו להזעיק עזרה, הגיעו לבת-ים כעבור מספר שעות והזעיקו חילוץ. בהגיע החילוץ למקום התאונה, מצאו חמש גוויות ופצוע קשה: הם הותקפו בידי ערביי הסביבה.
לאחר המלחמה הקימו יוצאי בית-הערבה את הקיבוצים כברי וגשר-הזיו בגליל המערבי.
שמות ההרוגים: אברך חנה; אוקראיניץ פסח; גליקסון מרדכי; ונטיק אמנון - נרצחו בחולות נבי-רובין, כאשר המטוס בו המריאו לת"א נחת שם נחיתת -אונס ב - 18.7.48.
ישנה סברה האומרת שהמטוס נחת בחולות מאחר שלא הצליח למצוא את מסלול שדה-דוב בתל-אביב, משום שזה לא הואר באותו לילה.