בליל 20.5 הוחלט גם בצפון שלא להיכנע, ולנסות להתפנות למפעל הדרומי. הפרידה מהמפעל ומהקיבוץ, שהושקעו בהם שנים רבות של עמל מפרך, בתנאים אקלים קשים במיוחד - הייתה קשה מאד, וההחלטה התקבלה בקושי. אור ל- 20.5 הפליגו האנשים ורודי נותר במקום עם מחלקת הפלמ"ח ומפקדה שלמה רוט. הם חיבלו במכונות, הבעירו את המיבנים, המחסנים ומכלי-הדלק. בשעה 10:00 השלימו משימתם ונסוגו. מיד אחרי זה נכנסו לשטח משורייני הליגיון ופתחו באש על הנסוגים. הנסוגים לקחו עימם מזון, נשק, דלק ותחמושת.
בהגיעם לסדום, רוכזו במחנה ג'. למ"פ הכוח מונה צבי שמאלי ולמדריך הפלוגתי נתמנה בנימין סופר.
בליל ה- 23.5 יצאה סירה ובה כיתה של אנשי פלמ"ח וכיתה של חברי בית-הערבה, בפיקוד אורי ספקטור. משימתם הייתה להציב מארב בכביש יריחו-ירושלים ולדווח על הקורה באזור צפון ים-המלח. הסירה התקרבה לעין-פשחה, אנשיה תפסו עמדות ליד מלון קליה והבחינו בערבים הבוזזים את הרכוש שלא פונה.