סגן אהרון אברהמי ז"ל

עם יום השנה
אהרן יקירי

באתי לומר לך, כי בבית הנצו כבר פרחי אביב ואגלי טל מתנוצצים על הגגות והגשם חלף עבר לו.



באתי להביא לך, את בשורת התחיה לאחר סיום-ההסגר של שנה בביתנו.



באתי למסור לך, שאנו חושבים מחשבות עתיד בלב קל על התפתחות וגדול - בלעדיך ובגללך.



באתי לחונן את קברך, כדי להודות לך חברי ולמלא ולו רק לרגע את החלל הריק שהשאירה אחריו אישיותך - בהתבונני על קברך: מצבת החיים למי שהיה בחיים.



וראיתי את הוריך, ביום אבלם-גאונם-כאבם, היה אתה גאה בהם כמו שהם גאים בך -דע, כי מלחמתנו זו היא לא רק מלחמת הבנים -היא יותר מלחמת ההורים - המטים כתף ולב בדאגתם, בלילות נדודי השינה ועדים לכך עיניה נסוכות העיפות של אמך המעוטרות טבעות סגולות וגמגומו העצור של "קדיש" אביך.



וראיתי את ידידיך באבלם, בראשם - - המגשר במבט העין בינם לבינך - וראיתי את הערפל על עינהם המבכות ידיד חבר ורע החסר להם כל כך - וראיתי את הילוכם עקב בצד אגודל - מתוך אי יכולת להפרד ומתוך אי יכולת לשאת את העומס בלעדיך - והבנתי רק אז את סוד הנצח שבחיים אולם גם את סוד הנצח שבמות - כי רק המתים יחיו לעד בבתי הקברות שבליבות אוהביהם.

יוסי.